לנשיאת תינוקות יש מגוון השפעות חיוביות על ההתפתחות הפסיכולוגית של התינוק. קירבת הגוף שנוצרת מנשיאת תינוקות מספקת חום וכן קולות ותנועות מוכרים ומרגיעים. ילדים מרגיעים הקלה כאשר הצורך שלהם למגע ממומש. כתוצאה מכך הם אינם מחויבים להקדיש את האנרגיה שלהם להגנה והישרדות (יצירה של הורמוני עקה). הם יכולים לרכז את האנרגיה שלהם בהתפתחות ובגילוי של הסביבה שלהם בזמן שהם מעורסלים בפקעת מוגנת. מגע גוף זה מספק לילדים את המגע והחיבה להם הם זקוקים. מגע גוף-אל-גוף חשוב במיוחד במהלך החודשים הראשונים שלאחר הלידה.

ראשית, ילדים זקוקים למגע פיזי על מנת ליצור קשר עם אימם, דבר זה יעזור להם להיפרד טוב יותר מאוחר יותר. בטחון באהבה ללא גבול עוזר לילד להפוך לאדם בטוח בעצמו, ומאוחר יותר לאדם עצמאי הרבה יותר. כתוצאה מהמגע הקרוב ילדים מרגישים בטחון וכתוצאה מכך הם בוכים פחות ונרדמים יותר בקלות. יתר על כן, מכיוון שהם היו מעורסלים ברחם האם למשך תשעה חודשים, התינוק רוצה באופן טבעי לחזור לאותה תחושה של ריחוף רך. בן האדם הקטן הוא צמוד-הורה וזה מוכח מרפלקס האחיזה וכיפוף האצבעות הנוכח מהלידה. כך מגע גופני עבור הילד הוא התחושה של רווחה.

שנית, דיאלוג עם ההורה והמיומנויות החברתיות שנובעות ממנו הם יסודות מפתח בהתפתחות הפסיכולוגית של התינוק ורווחתו העתידית. יש סבירות גבוהה יותר שמבוגרים ידברו יותר עם תינוק שנישא בגובה מבוגר מאשר עם ילדים בעגלות, למשל. הדיאלוג המוגבר הזה מפתח את התפתחות השפה, דבר שעשוי להועיל במיוחד לילדים עם קשיי שפה. קירבה זו עוזרת גם לעורר את חיי הרגש של התינוק. תינוקות לומדים מהוריהם שהם ראויים לאהבה, ושיש תמיד בחיים אנשים קרובים המוכנים לספק נחמה ועזרה כאשר יש בכך צורך.

נכתב על ידי: Présence Bouvier (Managing Editor)