בני האנוש הם צמודי- הורה- אימא אדמה יודעת הכי טוב ומראה לנו מה טוב באופן טבעי עבור כל פרט. בתרבות המערב שלנו, מזה זמן רב בני האדם סווגו בצורה לא נכונה שאלו המביאים לעולם צאצאים חסרי אונים, מה שהוביל לטיפול המתאים שניתן לתינוקות אשר הונחו בצד ב"קנים" כמו חתולים ועכברים. למרות זאת צאצא האדם אינו חסר אונים אך אף אינו עצמאי ( מינים אשר הצאצאים שלהם ניידים באותה מידה כמו הבוגרים והם עוקבים אחרי האימא או העדר לאן שהם הולכים, לדוגמא, תאו, סוסים וכדומה). רפלקסים פרימיטיביים אשר קיימים מלידה מוכיחים שתינוקות אדם נועדו להיאחז. לרפלקסים אלו יש ערכים תפקודיים והסתגלותיים משמעותיים: היעדרם הוא סימן של חוסר בשלות, בעוד שהתפתחותם ולאחר מכם היעלמותם הם סממנים של הבשלה טובה. בין הרפלקסים העיקריים, נציין את רפלקס הבהלה (רפלקס מורו), רפלקס ההפניה ( חיפוש וסיבוב הראש לכיוון השד), שלאחריו רפלקסים של יניקה ובליעה, ורפלקס לפיתת פאלמר (סגירת האצבעות ותנועת לפיתה כאשר נוגעים בחלק הפנימי של כף היד) (1). הגפיים מכווצות באופן טבעי לאחר הלידה, ונפתחות בהדרגה לקראת גיל 3-5 חודשים. גבו של התינוק, מעוגל בעת היוולדו, יתיישר בהדרגה במהלך שנת החיים הראשונה. מסיבה זאת יש תועלת שהנחת התינוק בתנוחה המאומצת באופן טבעי על ידי תינוקות, למשל של רגליים מורמות ומופרדות.

בני אדם הם לכן "צמודי – הורה", מושג שהוצע בשנת 1970 על ידי הביולוג הגרמני ברנהארד האסנסטין כדי לתר חיה צעירה שאינה חסרת אונים וכן אינה עמצאית. בני אדם הם "צמודי הורה" פאסיביים, זאת בניגוד לבני דודינו קופי האדם שהם "צמודי הורה" אקטיביים, המסוגלים להיאחז בהוריהם. תת התפתחות של איברי חישה וויסות חום לא יציב הם מאפיינים טיפוסיים של קטגוריית "צמודי הורה" אשר בני אדם צעירים שייכים אליה.  

מגע גופני מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי- כאן רשימת מובאות של אמצעים אשר פורסו על ידם בשנת 1997 שמטרתם להבטיח את ההגנה על חומו של הרך הנולד: "חדר הלידה חייב להיות חמים (לפחות 25°C) וחף מרוחות פרצים. מיד לאחר הלידה, התינוק צריך להיות מיובש ומכוסה, עוד לפני שחבל הטבור נחתך. בזמן שהתינוק מיובש, הוא צריך להיות על משטח חמים כמו חזה אימו או ביטנה (מגע עור-על-עור). מגע עור-על-עור עם האם הוא הדרך הטובה ביותר לשמור שיהיה לתינוק חם.... ההנקה צריכה להתחיל בתוך שעה מהלידה. דבר זה יספק לתינוק קלוריות הנחוצות לו על מנת לייצר בעצמו חום גוף. בימים שלאחר הלידה, ניתן להימנע מהיפותרמיה על ידי כך ששומרים על התינוק ביחד עם אימו (באותו חדר), על ידי הנקה לכמה זמן ובתדירות כפי שהתינוק מעוניין בכך, ועל ידי הלבשת התינוק בהתאם לטמפרטורת הסביבה" (2). במרץ 2004, יוניצף ביחד עם ארגון הבריאות העולמי הצהירו שהנקה היא גורם מכריע בהישרדות תינוקות. "אין דרך טובה יותר מהנקה על מנת להבטיח שתינוק יקבל את ההתחלה הטובה ביותר לחייו", כך לפי מנהלת בכירה ביוניצף קרול בלאמי. "הנקה בלבד מספקת את התזונה האידיאלית עבור תינוקות במשך ששת חודשי החיים הראשונים בכך שהיא מספקת את כל חומרי ההזנה, נוגדנים, הורמונים, גורמי חיסון וגורמים נוגדי חמצון שתינוק זקוק להם על מנת לשגשג. ההנקה מגנה על תינוקות משלשולים וזיהומים קשים בדרכי הנשימה וכן מגרה את מערכת החיסון שלהם. למעשה כל האמהות יכולות להניק בתנאי שיש להם מידע מדויק, ותמיכה במסגרת המשפחה, הקהילה ומערכת הבריאות שלהן", כך לפי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי לי גו'נג-ווק. "על ממשלות לפעול במהירות וביעילות על מנת להטמיע את האסטרטגיה החשובה הזו" (3).

בזמן שנשיאת תינוקות המשיכה להיות התנהגות מסורתית בתרבויות רבות ברחבי העולם, היא רק שבה להופיע בחברות המערב מאז שנות ה-80 של המאה העשרים. בשנת 1978 ב- the Instituto Matemo lnfantil בבוגוטה, קולומביה, הטיפול הרפואי בפגים עמד בפני בעיות קשות כתוצאה ממחסור במשאבים טכניים, בעיקר מחסור באינקובאטורים, דבר שמשמעו היה שמירת מספר פגים באותו אינקובאטור. דבר זה גרם לעליה בזיהומים שמקורם בבית החולים. בנקודה זו, רופא ילדים שקיבל השראה מדוגמתם של הקנגורואים, שהאם עצמה מחזיקה בתפקיד האינקובאטור, בנשיאתה את תינוקה הלא בשל למשך חודשים רבים בכיסה עד שהוא עצמאי. בדרך דומה, אמהות קולומביאניות הוזמנו לשאת את תינוקותיהם הפגים עור-על-עור 24 שעות ביממה, תוך חימומם באמצעות חום גופן ומתן אפשרות לתינוקות לאכול מתי שרצו עד שהם העלו מספיק במשקל. Réjean Tessier ו- Line Nadeau מבית הספר לפסיכולוגיה, ביחד עם שישה חוקרים קולומביאנים נוספים, מתארים במאמר שהופיע בכתב העת המדעי התפתחות והתנהגות תינוקות את ההשפעות החיוביות הניתנות למדידה שיש לשיטת הקנגורו על התפתחות גופנית ואינטלקטואלית של תינוקות: ירידה מרהיבה בתמותת תינוקות, ירידה מובחנת בהשפעות ארוכות טווח ולפעמים היעלמות מוחלטת של פציעות אשר חשבו אותן לבלתי הפיכות.

ארגון הבריאות העולמי מאשר ממצאים אלו: " טיפול הקנגורו האימהי (KMC) הוא דרך טיפול יעילה עבור תינוקות קטנים השוקלים בין 1,000 ל- 2,000 גרם אשר אינם סובלים משום מחלה משמעותית. ה- KMC מאפשר חום, הנקה, הגנה מזיהום, גירויים ואהבה. התינוק אינו לבוש מלבד כובע, חיתול וגרביים והוא מונח בתנוחה ישרה כאשר ראשו בין שדי אימו וראשו מופנה לצד אחד. אז התינוק נקשר אל חזה אימו באמצעות בד ומכוסה בבגדיה. אם האם אינה זמינה, האב או כל מבוגר יכול לספק טיפול עור-על-עור. [...]מחקרים הראו שעבור תינוקות פגים, KMC יעיל לפחות כמו טיפול באינקובאטור. תינוקות קטנים אשר מטופלים ב- KMC שוהים בממוצע זמן קצר יותר בבית החולים לעומת תינוקות המקבלים את הטיפול הקונבנציונאלי, סובלים פחות מזיהומים, ועולים מהר יותר במשקל, דבר החוסך לבית החולים זמן וכסף וחוסך למשפחה סבל נוסף " (4).  

הערה 1: Duverger P., Malka J. "Développement psychomoteur du nourrisson et de l’enfant et ses troubles, Module 3"

aturation et vulnérabilité - Objectif 32. 1 Nov. 2008

הערה 2: ארגון הבריאות העולמי. "הגנת חום על התינוק: מדריך מעשי." בריאות אם ותינוק/ יחידת אמהות בטוחה של בריאות רבייה (תמיכה טכנית). 1997 ג'נבה. 1 בנובמבר 2008 .

הערה 3 Saadeh, R., Mr Porter, D., Trowbridge, E., and Donovan, K. "Global Strategy: Breastfeeding critical for child survival" Joint press release WHO/UNICEF. 23 March 2004. Media Centre. 1 Nov. 2008

הערה 4: השותפות לבריאות אמהות, תינוקות וילדים. "הזדמנויות לתינוקות אפריקה" 2006 ארגון הבריאות העולמי בשם השותפות לבריאות אמהות, תינוקות וילדים. 1 בנובמבר 2008.

נכתב על ידי: (Présence Bouvier (Managing Editor

ביבליוגרפיה

Charpak,N, de Calume Z, Hamel A. La méthode Kangourou. Paris: ESF, 1996.
Flé C. Créer des liens. Accompagner sur le chemin de l’adoption, Breuillet: L’Instant Présent, 2008.
Garel M, Lelong N, Kaminski M. "Follow-up study of psychological consequences of caesarean childbirth." INSERM, Unité 149, Villejuif, France. Early Human Development, 16.2-3 (March 1988) : 271-82.
Garel M, Lelong N, Marchand A, Kaminski M. "Psychosocial consequences of caesarean childbirth: a four-year follow-up study." INSERM Unité 149, Villejuif, France. Early Human Development, 21.2 (Febr 1990) : 105-14.
Hassenstein B, Kirkilionis E. Der menschliche Säugling, Nesthocker oder Tragling? Wissenschaft und Fortschritt 42/1992.
Jorch Prof. Dr. med. G. Frühgeborene, Rat und Hilfe für betroffene Eltern. Stuttgart: Urania, 2006.
Maurer W. Mère et bébé l’un contre l’autre, Du processus d’attachement à l’appartenance sociale. Gap: Le souffle d’or, 2004.
Rocha SM, Simpionato E, de Mello DF. "Mother-child bonding: comparative study of mothers after normal delivery and cesarean section." Departamento de Enfermagem Materno Infantil e Saúde Pública da EERP/USP, Revista brasileira de enfermagem, 56. 2 (March-April 2003) : 125-9.
Swain JE, Tasgin E, Mayes LC, Feldman R, Constable RT, Leckman JF. "Maternal Brain Response to Own Baby Cry is Affected by Cesarean Section Delivery." The Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49.10. (Oct 2008).
Trowell J, "Possible effects of emergency caesarian section on the mother-child relationship." Early human development 7.1 (Oct 1982) : 41-51.