האורנגאוטנים נושאים את הצאצאים שלהם למשך שנתיים. אם האם נהרגת על ידי ציידים, הצאצא לא ישרוד אלא אם כן הוא יינשא יומם וליל על ידי בן-אדם למשך 18 חודשים. ניסוי זה נוסה בהצלחה כחלק מפרויקט שילוב מחדש באסיה והוא ממחיש את חשיבות המגע הגופני בין אם לתינוק ותחושת הביטחון שנוצרת מכך.

לעיתים קרובות בארצות מערביות רבות מעודדים אותנו להשאיר תינוק לישון ולבכות בעריסה שלו או בלול. לאחר מלחמת העולם השנייה הבחינו ששיעור תמותת התינוקות בקרב ילדים מתחת לגיל שנה היה נמוך יותר בקרב משפחות עניות, למרות תנאי היגיינה נמוכים יותר. בניגוד לילדי משפחות עשירות, הילדים העניים ביותר חוו מגע גופני רב יותר עם אימם.

האנתרופולוגית ג'ין לידלוף חיה עם היקואנה, שבט מיער האמזונס, למשך שנתיים. היא הוקסמה מהיעדר הקונפליקטים בין מבוגרים וילדים. התינוקות שלהם נישאים עד אשר הם מסוגלים לזחול. המבוגרים מחשיבים את הילדים כישויות מופרדות לחלוטין מבחינה חברתית, הזכאים לאותה מידה של כבוד כמו המבוגרים וכמחזיקים במיומנויות מולדות שרק מחקות להשתחרר. למרות זאת הילד אינו מרכז העולם וההורים אינם מבלים את זמנם בהתבוננות בילדים ושמירה עליהם, אלא משתפים אותם בחיי היום יום כאשר הקטן נישא גבוה על גוף ההורה. לעיתים קרובות בחברה המערבית אנו עושים את הטעות של הפרעת הפעילויות שלנו על מנת לנסות ולהבין מה ילדינו רוצה מאיתנו. כתוצאה מחסור הודאיות הזו הילד סובל מעקה ובוחן את החוסן של המבוגר. המבוגר של היקואנה אינו מכיר סוג כזה של מתח. הם ממשיכים בהתנהלותם הרגילה ומרשים לילדיהם למצוא בנחת את דרכם בחיים.

באי באלי, אשר הצליח להימנע מקולוניאליזם ובכך מהשפעות מערביות חזקות, באופן נורמאלי ילדים אינם נוגעים ברצפה עד גיל חצי שנה. הם נישאים על ידי אימם באופן בלעדי במשך שתי שנות החיים הראשונות ולאחר מכן על ידי מבוגרים אחרים. צעירי אנשי הנטסיליק האיניואיטים מקנדה מונחים עור-על-עור עם אימם מתחת לפרווה עבה. אם הוא מתחיל למצוץ את עורה היא מבינה שהוא רוצה את השד. המגע הישיר הזה מאפשר לאם להבחין בכל סימן קלוש ולהגיב במהירות לצרכים של תינוקה, אשר בוכה לעיתים נדירות בלבד.

צ'יף של השבט האפריקאני קיקויו תיאר את החוויה: "כל זיכרונותיי הראשונים קשורים לאימי. אני זוכר את המגע הרך של גופה כאשר היא נשאה אותי על גבה ואת הריח הנעים של עור שחומם בשמש. כאשר הרגשתי רעב או צמא, היא הטתה אותי לקדמת הגוף ושם מצאתי את עצמי על שדיה מלאי החלב. [...]בלילה, כאשר השמש כבר לא חיממה אותי, זרועותיה, גופה, השתלטו, ומאוחר יותר, כאשר התחלתי לגלות עניין בסובב אותי, הייתי יכול להסתכל סביב ללא פחד מתוך המפלט הנעלה שלי. כאשר השתלטה עלי השינה, הייתי צריך רק לעצום את עיני." ווילי מאורר משחזר את המקרה של פליטה צ'יליאנית לה הוא הציע עגלת ילדים, בזמן שעוד לא היה מודע לחשיבות שילד יינשא. האם סירבה והמשיכה להשתמש בשל גדול על מנת לשאת את תינוקה, אשר מעולם לא בכה וביטא את כל צרכיו באמצעות מחוות והבעות פנים. למרות הקשיים בגלותם, שלווה שקטה אפפה את הזוג. ייתכן והאם שאבה את כוחותיה מילדותה שלה כאשר איתרע מזלה והיא נהנתה מכל שאימה נשאה אותה.

כאשר ילדים מוצגים לעולם לראשונה, הם מגלים עולם חדש לגמרי בו הם שואפים לקשור את עצמם למשהו מוכר, כמו ריח אימם וקולה. בן האדם הצעיר הוא צמוד-הורה באופן טבעי אשר מתפתח כתוצאה ממגע עם המעגל המשפחתי הקרוב שלו, במיוחד אם דמות אימהית ומגוננת. שלילת גירויים אלה מהרך הנולד עשויה להאט את התפתחותם מכיוון שהם עשויים להרגיש לא בטוחים ויכולים לחוות חוסר בגירויים פסיכו-מוטוריים. תינוקות עשויים לקבור בפנים "רגשות לא מעוכלים", אשר יופיעו מחדש מאוחר יותר בצורות אחרות. מאוחר יותר, ילדים אלו יצטרכו לעשות עבודה פנימית, על מנת למצוא פתרונות מספקים לצרכים שלהם, על מנת שמאוחר יותר הם לא יצרו את אותו חלל רגשי אצל ילדיהם. כך, הם יכולים לנסות לפגוש את צרכי ילדיהם בצורה הטובה ביותר.

מחקרים תומכים בעדויות מתוך חוויות אישיות של אנשים: קירבת גוף, ספציפית על ידי נשיאת התינוק שלי, מספקת את הצורך החיוני של התינוק למגע חושי. כאשר הם בטוחים, ילדים יכולים להתפתח ולגלות בהדרגה את העולם שלהם. 

נכתב על ידי: Présence Bouvier (Managing Editor)

ביבליוגרפיה

Charpak,N, de Calume Z, Hamel A. La méthode Kangourou. Paris: ESF, 1996.
Flé C. Créer des liens. Accompagner sur le chemin de l’adoption, Breuillet: L’Instant Présent, 2008.
Garel M, Lelong N, Kaminski M. "Follow-up study of psychological consequences of caesarean childbirth." INSERM, Unité 149, Villejuif, France. Early Human Development, 16.2-3 (March 1988) : 271-82.
Garel M, Lelong N, Marchand A, Kaminski M. "Psychosocial consequences of caesarean childbirth: a four-year follow-up study." INSERM Unité 149, Villejuif, France. Early Human Development, 21.2 (Febr 1990) : 105-14.
Hassenstein B, Kirkilionis E. Der menschliche Säugling, Nesthocker oder Tragling? Wissenschaft und Fortschritt 42/1992.
Jorch Prof. Dr. med. G. Frühgeborene, Rat und Hilfe für betroffene Eltern. Stuttgart: Urania, 2006.
Maurer W. Mère et bébé l’un contre l’autre, Du processus d’attachement à l’appartenance sociale. Gap: Le souffle d’or, 2004.
Rocha SM, Simpionato E, de Mello DF. "Mother-child bonding: comparative study of mothers after normal delivery and cesarean section." Departamento de Enfermagem Materno Infantil e Saúde Pública da EERP/USP, Revista brasileira de enfermagem, 56. 2 (March-April 2003) : 125-9.
Swain JE, Tasgin E, Mayes LC, Feldman R, Constable RT, Leckman JF. "Maternal Brain Response to Own Baby Cry is Affected by Cesarean Section Delivery." The Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49.10. (Oct 2008).
Trowell J, "Possible effects of emergency caesarian section on the mother-child relationship." Early human development 7.1 (Oct 1982) : 41-51.